fbpx

משבר האקלים – הדרך לליבו של ביידן עוברת דרך תחליפי חלבון מהצומח

פוסטים אחרונים

מאת ניר גולדשטיין

05 באוקטובר 2021

ישראל יכולה להיות שחקן מרכזי ולסייע בפיתוח פתרונות למשבר האקלים העולמי באמצעות טכנולוגיות פודטק ואגריטק

בעשור האחרון, מעמדה של ישראל בציבור האמריקאי נשחק, עם התרחקות הקהילה יהודית-אמריקאית מישראל וירידה ברצון האמריקאי במעורבות בסכסוכי המזרח התיכון. הפגישה של ראש הממשלה בנט אצל הנשיא ביידן הייתה כנראה מוצלחת, אבל נדחתה לאור העיסוק הבוער באפגניסטן, ובקושי הוזכרה בתקשורת האמריקאית. מגמה זו צפויה להמשך, לכן חשוב שנשאל, כבר עכשיו, כיצד ישראל יכולה לחזק ולשפר את מעמדה בעיני המעצמה החזקה בעולם?

ההזדמנות טמונה במשבר האקלים, נושא הקרוב לליבו של הנשיא. ביידן הציב את המלחמה במשבר האקלים בראש סדר העדיפויות של ממשלתו, לצד האיום הסיני ומגפת הקורונה. לשמחתנו, יש לישראל הרבה מה להציע בשדה התפרונות למשבר האקלים. 

רגע לפני שעלה על המטוס לוושינגטון, כינס ראש הממשלה דיון דחוף בהובלת השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, ופאנל מומחי אקלים וטכנולוגיה. סקרנו את השפעות משבר האקלים בישראל, המחויבויות הבינלאומיות שלנו והזדמנויות טכנולוגיות לשימור הסביבה. ראש הממשלה הקשיב וקבע כי חשוב שישראל תעשה ככל שביכולתה לצמצם את ההשפעה האקלימית שלה, אך בשל גודלה, תרומה ישראלית משמעותית למשבר הגלובלי יכולה להגיע רק דרך פתרונות טכנולוגיים פורצי דרך. 

היום ישנם בארץ ניצנים של טכנולוגיות Climate-tech, החל מפתרונות אגירת אנרגיה וייצורה מפסולת, חקלאות מדייקת, כלכלה מעגלית, מים ואגריטק. אבל יש רק תחום אחד בו ישראל נחשבת למובילה העולמית, לזו שסביר שהפתרון הגלובלי יבוא ממנה – חלבון אלטרנטיבי, תחליפי חלבון מהצומח. ב-2021 יושקעו בארץ מעל חצי מיליארד דולר בתחום, לעומת 14 מיליון דולר בשנת 2018, מה שהופך אותו לתחום ה-“טק” בעל קצב הצמיחה המהיר ביותר. מדובר בכרבע מההשקעות העולמיות בבשר מתורבת. ישראל שניה רק לארה”ב בכמות החברות בתחום. 

ישראל היא מוקד עליה לרגל בשל היותה מרכז המחקר והחדשנות המוביל בעולם בתחום תחליפי הבשר. כשראש הממשלה ביקש להבין את התהליך, התייחסתי ליכולת יוצאת הדופן של מדענים ישראלים לשלב בין עולמות מחקר שונים, והיכולת שלנו כסטראטאפ ניישן להפוך מחקר אקדמי לחברת הזנק מנצחת. ייצור סטייק מתורבת לדוגמה, מצריך ידע במדעי המזון, החקלאות, הנדסת רקמות, תאי גזע והרשימה עוד ארוכה.

תעשיית המזון מהחי מציבה לאנושות אתגרים אדירים ותורמת מרכזית למשבר האקלים, עם פליטת גזי חממה בגובה 14.5%, יותר מכלל סקטור התחבורה העולמי. תעשיית הבשר היא הגורם מספר אחד לכריתת יערות הגשם וזיהום מי התהום, וחולשת על יותר מ70% מהקרקע החקלאית בעולם. חשוב לציין גם את השימוש ביותר מ-73% מהאנטיביוטיקה בעולם, מה שיוביל לתמותה גבוהה יותר בקרב בני האדם בעתיד מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. 

זוהי לא קריאה להפסיק לאכול בשר, להיפך. בואו נמשיך להנות מהמזון שאנחנו אוהבים אך נשנה את הדרך שבה הוא מיוצר. הייצור של מזון בפרמנטציה, מהצומח או בתרבית מאפשר להקטין משמעותית השפעות סביבתיות הרסניות. חלבון אלטרנטיבי נותן מענה לתשעה מתוך שבעה-עשר מדדי הSDG של האו”ם, מדדים המבטאים את האג’נדה של האו”ם להתפתחות עולמית בת קיימא עד 2030, כמו צמצום הרעב, חדשנות ברת קיימא ושמירה על מגוון ביולוגי בים וביבשה. תעשיית החלבון האלטרנטיבי משתמשת ב95% פחות אדמה, 78% פחות מים ומפחיתה את זיהום האויר ב93% לעומת תעשיית הבשר.

החברות הישראליות וקרנות בינלאומיות יודעות לקחת את הסיכון שבהשקעה, אבל חסמים כלכליים ורגולטורים עלולים להשפיע על ההובלה הישראלית בתחום. לפי התכנית הלאומית אותה מקדמת GFI, עלינו להשקיע בדחיפות כחצי מיליארד ש”ח בתשתית ומחקר אקדמי, כדי שהמעבדות השונות ימשיכו לספק מחקרים עליהם נבסס חדשנות בעשורים הקרובים. בנוסף, יש לפתור בהקדם, עוד השנה, את סוגיית הרגולציה של מזון חדש. החוק קובע כי כל מזון חדש בישראל מקבל אישור מטעם משרד הבריאות, המוודא כי מדובר במזון בטוח. זהו אישור שמקבל נפח משמעותי בתהליכי המחקר והפיתוח, אך מדינת ישראל לא למדה לעשות את הרגולציה כיוון שהסתמכה לאורך השנים על אישורים של מדינות אחרות. מה קורה כשלראשונה ישראל היא מרכז המו”פ העולמי? יש צורך דרמטי בזירוז האישור הרגולטורי ויציאה מנמום הבירוקרטיה. נדרשת רגולציה סביבתית. מדינות אחרות כמו ארה”ב, אנגליה וסין כבר זיהו את ההזדמנות ומשקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח ובניסיון לפתות את החברות הישראליות לעבור לתחומן. רק לאחרונה החליטה ממשלת קטאר לסייע במימון מפעל בשר מתורבת בעלות 200 מיליארד דולר בשטחה. בלי פעולה ממשלתית מיידית, כנראה שנאבד את מנוע הצמיחה הכלכלי האדיר של הפודטק. 

בישראל קיימות היום למעלה מ400 חברות הזנק בתחום הפודטק, 50 מהן עוסקות בחתליפי חלבון. חברות הייעוץ הגדולות בעולם, דוגמת מקינזי, מעריכות כי שוק תחליפי הבשר יהווה לפחות 10% משוק הבשר העולמי עד שנת 2030. מדובר על מאות מיליארדי דולרים בשנה. קידום תחום החלבון האלטרנטיבי בישראל יהוה לא רק פתרון למשבר האקלים, אלא יתרום גם לבטחון התזונתי שלנו, להוספת 20,000 מקומות עבודה בתעשייה עתירת ידע, יביא לייצוא חומרי גלם חדשניים ויהווה, מעל הכל, נכס דיפלומטי אסטרטגי בעידן משבר האקלים והבריאות.

אל לנו לתת למדינות אחרות לקצור את פירות העבודה הישראלית הקשה, בואו נציב את ישראל בחזית הטכנולוגיות לשימור הסביבה באמצעות השקעה בטכנולוגיית תחליפי חלבון מן החי! 

לכתבה עצמה

רוצים להצטרף אלינו? אנו מחפשים כוחות חדשים – GFI Israel Careers

Share This Post

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on email

GFI Israel's Annual Report

Israel State of Alternative Protein Innovation Report 2022 -
Mid Year Update

This website uses cookies. By closing this banner or scrolling this page, you agree to the use of cookies to enhance site navigation, analyze site usage, and assist in our marketing efforts. cookie policy.