כיצד קטניות מניעות חדשנות בתחום מוצרי חלבון אלטרנטיביים

האו”ם מכיר רשמית ב- 10 בפברואר כיום הקטניות הבינלאומי. על פי האתר World Pulses Day, אירוע זה חוגג את חשיבות הקטניות כמזון עולמי. קטניות הן גידולים עתירי חלבון וידידותיים לסביבה, וכוללות חומוס, עדשים, שעועית יבשה ואפונה יבשה. יש להן תפקיד חשוב ביצירת אספקת מזון עולמית בת קיימא ובטוחה.

מתוך מגוון הגידולים הגדלים ברחבי העולם, תכולת החלבון הגבוהה של קטניות הופכת אותן כמקור מיטבי ומבטיח ביותר לשימוש בבשר, ביצים ומוצרי חלב מן הצומח. בעוד שקטניות נצרכות בדרך כלל כמזון שלם, המגמה העולמית לאכילה מבוססת-מן הצומח מספקת הזדמנות צמיחה מעניינת. הביקוש למוצרי חלבון אלטרנטיביים – והצורך הגובר בשיטות ייצור חלבון בנות קיימא יותר – יוצרים אפשרויות שוק חדשות לקטניות ולמרכיבים המופקים מהם.

כדי לספק מידע מעודכן על האופן שבו הקטניות מניעות את החדשנות העולמית בתחום החלבון האלטרנטיבי, אנו מביאים כאן מספר יוזמות בתחום הקטניות ש- GFI מתרגשת לקראתן. חלק מהיוזמות הושקו לאחרונה וחלקן יושקו בקרוב:

הזדמנויות בתחום מוצרים מן הצומח באסיה והמזרח הרחוק

בשר מן הצומח מופץ באופן נרחב ברחבי אסיה מזה עשורים רבים, ובעיקר משרת את הקהילה הבודהיסטית הגדולה. בסין, למשל, מוצרים אלה נכללים בקטגוריה מבוססת היטב של “מוצרי סויה” (豆製品). השימוש במרכיבים חדשים וחדשניים כמו קטניות עשוי למלא תפקיד מרכזי באבחנה בין מוצרי בשר מן הצומח ברמה 2.0, לבין “בשר מדומה” מסורתי, שצפוי להימכר במחיר נמוך יותר, ומגיע עם מטען תדמיתי היסטורי שלא הצליח למשוך קהל רחב לאורך השנים.

הסתמכות על קטניות כמקור לחלבון אלטרנטיבי עשויה לייצר דחיפה כלכלית נחוצה ביותר עבור מדינות מתפתחות שבאופן היסטורי לא מילאו תפקיד משמעותי בתחום בשר מן הצומח. דו”ח ה- Asian Cropportunities report של GFI APAC שפורסם לאחרונה, ממחיש את ההזדמנויות הרווחיות הרבות שיש למדינות אסיה לספק חומרי גלם לייצור בשר מן הצומח . 

אולם כדי למקסם את פוטנציאל הקטניות כחומרי גלם לבשר מן הצומח, מחקר נוסף הוא קריטי. באוסטרליה, אוניברסיטת סידני מובילה את הקמתו של מרכז מחקר שיתופי לחלבוני קטניות Pulse Protein Cooperative Research Centre (CRC) עם קונסורציום של 34 שותפים בתעשייה, 11 אוניברסיטאות וממשלות. 

ה- CRC יכוון השקעה שיתופית (46 מיליון דולר אוסטרלי בתור התחלה) בארבע תוכניות מחקר וחדשנות שיפתחו שוק חלבון קטניות בעל ערך מוסף כדי לענות על הצרכים הגדלים של חקלאים, מרכזי עיבוד, יצרנים וצרכנים.

חדשנות בתחום יבול מקורי-מקומי בהודו

הודו היא היצרנית, הצרכנית והיבואנית הגדולה ביותר של קטניות בעולם. מעמדה של הודו כמעצמה חקלאית ותעשייתית מהווה הזדמנות ייחודית עבורה להפוך למרכז פוטנציאלי למקור וייצור חלבונים אלטרנטיביים – וקטניות מסמלים את ההבטחה הזו.  

GFI  הודו פועלת על פני שרשרת ערך הקטניות כחלק מיוזמת יבולי המקור המקומיים שלה ומניעה מחקר, יזמות ופיתוח תשתיות ליישומי קטניות בתעשיית החלבונים האלטרנטיביים. מספר דוגמאות לפעילות זו כוללות את שיתופי הפעולה של  GFI הודו עם איגוד הקטניות והדגנים ההודי (IPGA) איתו אירחו בשנת 2020 פאנל פנים אל פנים, ובשנת 2021 מארחים פאנל וירטואלי כחלק ממפגשי/ כנסי פסגה של יום הקטניות העולמי שלהם.

בנוסף, שיתוף הפעולה של GFI הודו עם המכון הבינלאומי לחקר גידולים באקלים טרופי צחיח-למחצה International Crops Research Institute for the Semi-Arid Tropics (ICRISAT) נתן השראה למומחים העולמיים של הארגון לגידול ולעיבוד חומוס ואפונת יונה (אפונת קונגו), לשקול הקמת מרכז מחקר חכם למחקר ופיתוח חלבונים אלטרנטיביים. יוזמה זו תתמקד בחקר הפוטנציאל של גידולים אלה ביישומי חלבונים אלטרנטיביים. מרכזי מחקר וחדשנות מסוג זה יכולים להניע מסחור ואימוץ של רכיבי קטניות פונקציונאליים וברי קיימא על ידי כל המגזר מן הצומח.

קטניות חכמות יותר באירופה ובישראל

בישראל הושקו מספר סטארט-אפים המביאים חשיבה חדשנית וטכנולוגיות חדשות לפיתוח קטניות חכמות יותר. GFI ישראל משתפת פעולה עם חברות, מוסדות מדעיים וארגונים ממשלתיים לקידום מחקר וחדשנות פורצי דרך בתחום החלבונים האלטרנטיביים.

חברות כמו Innovopro  ו-ChicP  פיתחו תרכיזים ומבודדים של חלבון חומוס, בהתאמה, עבור יישומי מזון מן הצומח. חברות אחרות, כגוןEquinom  ו-NRGene, מתמקדות בגידול זנים חדשים של גידולים, כולל קטניות, מתוך הכרה בכך שגידולים קיימים לא עברו אופטימיזציה ליישומי מזון עשירים בחלבון.

כדי לאחד את כל שרשרת הערך, ארגון SMART PROTEIN consortium  האירופאי שואף לפתח רכיבי חלבון ומוצרים אלטרנטיביים למזון אנושי אשר משפיעים באופן חיובי על הביו-כלכלה, הסביבה, המגוון הביולוגי, תזונה, ביטחון תזונתי, אמון וקבלה של הצרכנים. בכל הנוגע להתייחסות לקטניות באופן ספציפי, הקונסורציום יחקור את ההתאמה, הרווחיות והפוטנציאל של שעועית

 ((fava beans, עדשים וחומוס. GFI גאה להיות שותפה לפיתוח חלבון חכם – SMART PROTEIN.

קטניות יכולות להיות מניע כלכלי בברזיל

כיצרנית וצרכנית השעועית הגדולה בעולם, ברזיל היא מקום מצוין לקידום תחום החלבונים האלטרנטיביים. המכון הברזילאי לשעועית ולקטניות Brazilian Institute of Beans and Pulses (IBRAFE) שואף להיכנס לתחום, לרכז, לעורר ולהפיץ מדע וטכנולוגיה המקדמים שעועית.

GFI מעוניינת גם לחקור שעועית כחומר גלם פוטנציאלי עבור בשר מן הצומח. ד”ר קרוליין מלינגר סילבה, חוקרת ב- EMBRAPA (מכון המחקר החקלאי הממשלתי הברזילאי), וזוכת מענק GFI, עורכת מחקר לפיתוח תרכיזים ומבודדים של חלבון המופק משעועית לשימוש בבשר מן הצומח. לדברי ד”ר מלינגר, הנושא רלוונטי מכיוון שברזיל מייצרת באופן מסחרי רק רכיבי חלבון סויה, ושוק הבשר מן הצומח מחפש מקורות חלבון אחרים.

“ברזיל היא אחת מיצרניות השעועית הגדולות בעולם ויש לה את האפשרות לפתח את השרשרת הזו בשנים הקרובות, כאשר היא עוברת ממעמד של צרכנית ליצרנית של חלבונים מן הצומח”, מסבירה ד”ר מלינגר. “זה מייצר מקומות עבודה והכנסה למדינה, בנוסף לאספקת רכיבים בעלות נמוכה יותר לתעשיית המזון, שיכולים לפתח מוצרים נגישים יותר לצרכן הקצה.”

חקר יישומי קטניות בצפון אמריקה

ארגונים אמריקאים וקנדים מניעים קדימה פעילויות מחקריות ומסחריות חשובות לפיתוח תעשיית הקטניות בצפון אמריקה. Pulse Canada, מועצת האפונה היבשה והעדשים של ארצות הברית ואגודת הקטניות האמריקאית שיתפו פעולה ליצירת מאגר מחקר לקטניות Pulse Research Database  כדי לרכז מחקר קטניות קודם ומתמשך בתחומי התזונה, בריאות, קיימות סביבתית, איכות, פונקציונאליות, עיבוד ויישומים.

יוזמות מחקר חדשות יותר, כגון זו של מרכז החדשנות לחלבונים מן הצומח Plant Protein Innovation Center  מאוניברסיטת מינסוטה (PPIC), משקפות הכרה בצורך ליצור שותפויות ציבוריות-פרטיות שמטרתן להתמודד עם אתגרים ועם הזדמנויות המזוהים בתעשייה בתחום החלבון מן הצומח. תרגום מחקר זה ליישומים מסחריים – כפי שנעשה על ידי המרכז לפיתוח תעשיית המזון בססקצ’ווןSaskatchewan Food Industry Development Centre , למשל – הוא צעד חיוני לקראת שימוש בקטניות לשיפור הטעם, המחיר והנגישות של בשר מן הצומח.

קטניות מהוות גורם מכריע למערכת מזון בת קיימא

העניין בקטניות כחלק ממערכת מזון בת קיימא ובטוחה רק הולך וגדל. על אף שהייצור החקלאי של שעועית, חומוס ועדשים קיים עוד מהשנים 7000 – 8000 לפני הספירה, טכנולוגיות ושווקים חדשים מניעים ביקוש נוסף לגידולים אלה. יום הקטניות העולמי מספק לנו הזדמנות לחגוג הן את העבר והן את העתיד של הקטניות.

על ידי סיוע בייצור חלבונים אלטרנטיביים יעילים וברי קיימא יותר, קטניות יכולות לסייע בקיום “סדר היום של האו”ם לשנת 2030 לפיתוח בר קיימא, תוכנית פעולה המבקשת לחזק את השלום האוניברסלי”.

למידע נוסף  https://worldpulsesday.org/